למה הם-ן רבים???

אז אנחנו יודעות על מה הם-ן רבים. על כל דבר בערך, מהחמצן שהם נושמים, דרך מי הסתכל למי מהחלון באוטו ועד לדברים גדולים יותר כמו רכוש האישי של כל אחד מהם (זו החולצה שלי, זה החדר שלי) זכויות-חובות במשפחה (אני אתמול פניתי מדיח למה היא לא מפנה אף פעם?? אני תמיד עושה את הכל בבית הזה!!)

אבל למה? למה הם רבים? מה הצרכים שלהם? על מה זה יושב להם? למה עם החברים והחברות שלהם הן לא רבות ככה? למה דווקא הן, אחים-ות? שכל כך רצינו שיהיו חברות וחברים קרובים, שאנחנו יודעות כמה קירבה משפחתית היא חשובה וזה מנפץ לנו את כל הפנטזיות!

אחים ואחיות רבים כי הם חיים באינטנסיביות משותפת, הם חולקים הורים, מתחרים על תשומת הלב ההורית, הם משווים בין הזכויות שלהם והחובות שלהם, הם חיים לפעמים בתחושת חוסר צדק (לאו דווקא בגלל שאנחנו ההורים באמת מפלים), לפעמים הם חיים באותו הבית עם אח/ות שהוויב שלהם שונה, שהם לא מסתדרים באופי. החיים המשפחתיים באופן כללי עלולים לפעמים להיות אינטנסיביים ומעוררי טריגרים. ואם נזכור שהם לא עושים נגד אלא לטובת עצמם, זה יוכל לעזור לנו להבין אותם קצת יותר.

כמובן כמובן כמובן, שיש שפע פלאות ויתרונות לחיי משפחה. שלא תחשבו לרגע שאני טוענת שאחאות היא טעות אבל אתן יודעות איך זה, לפעמים זה גם מעורר קשיים.

הדרך שאנחנו נתנהל בתוך המשפחה תוכל להשפיע על החיבור ויחסי הקירבה, אבל, וזה אבל שחשוב לזכור, הילדים שלנו הם גם ישויות נפרדות מאיתנו, ולפעמים יש להם העדפות, קשיים ואתגרים שלאו דווקא קשורים לאיך אנחנו נתנהל בתוך הסיטואציה.

ההזמנה של היום היא לחשוב על כל אחד ואחת מהילדים שלכן מהן המעלות שלהן, מהן המגרעות שלהם? האם קווי האופי שלהם גורמים להם לחיבור או לריחוק? על מה הם רבים? מה נראה לכן שהם חושבים באותו הזמן ומהו הצורך שעומד מאחורי המריבה הזו? מה אתן עושות שיכול לתרום לחיבור ביניהם ומה אתן עושות שאולי קצת (קצת) תורם לשימור הריחוק?