אחת התוויות השגויות והפוצעות ביותר שמופנות כלפי אנשים עם הפרעת קשב (ADHD), ילדים, ילדות, בני ובנות נוער ומבוגרים כאחד, היא האשמה ב"עצלנות", בחוסר מוטיבציה או ב"היעדר כוח רצון". הפער המכאיב בין הרצון העמוק לפעול לבין חוסר היכולת הפיזית להתחיל מייצר מצוקה עמוקה, תסכול ואשמה פנימית כבדה. כשאנחנו מוצאים את עצמנו קפואים מול מחברת, מסמך בעבודה או מטלה יומיומית פשוטה, רוצים ורוצות בכל הלב להתקדם אך מתקשים להניע את הגוף לפעולה, לא מדובר בבחירה. בשיח הציבורי והקהילתי מקובל לכנות את ה